בית הקברות גארריסון הישן הוא בית קברות לשעבר ברובע מיטה בברלין. הוא ממוקם בסמוך לתחנת הרכבת התחתית RosenthalerPlatz  ברחוב KleineRosenthaler, פינת Linienstraße, ובו כמה קברים של אישים ידועים בעיקר מהמאה ה -19, במיוחד מההיסטוריה הצבאית הפרוסית.

בית הקברות גאריסון הישן הוא אחד ממקומות הקבורה העתיקים ביותר ששרדו בברלין. הוא נוסד בסביבות 1706, למרות שהתאריכים המדויקים אינם ידועים. באותה תקופה קיבלה קהילת חיל המצב האוונגליסטית של ברלין, שכבר הוקמה בשנת 1655, חלקה בפאתי העיירה בין הרוזנטלר לשנאהאוס טור לקבורת מתיהם. מגרש זה היה גדול בהרבה מבית הקברות כיום, מכיוון שהוא כלל גם את האזור שממזרח לגורמנשטראסה של ימינו. החלק המזרחי היה מיועד לקבורות חיילים, ואילו החלק המערבי של דרך הרוזנטלר הקטן שימש בעיקר כמקום קבורה לקצינים של הצבא הפרוסי-גרמני. בתחילת המאה ה -18, בסמוך לבית הקברות, נבנתה כנסיית גרניסונגמאנדה. ונבנתה מחדש בשנת 1722 לאחר שנהרסה בפיצוץ מגדל האבקה בברלין; המספר 1722 בכניסה לבית העלמין מצביע על שנת חנוכתו.

בתחילה, מקומות הקבורה בשני חלקי חצר הכנסייה היו שמורים רק לגדודים שרוכזו במרכז העיר. רק משנת 1804 נקברו כאן המנוחים מכל הגדודים שהוצבו בברלין. שני חלקי בית הקברות היו שונים זה מזה בגודלם ובציודם; בית הקברות הצבאי הגדול יותר, שנקרא באותה עת בית קברות משותף, היה מגודר רק על ידי גדר עץ והיה מורכב בעיקר מקברי שורות אחידים, ואילו המיועד כבית קברות לקצינים בחלק המערבי היה מוקף חומה מוצקה. הבניין המינהלי מהמאה ה -19, ששרד עד היום, נבנה על שטח בית הקברות לקצינים.

לאחר חקיקת חוק האדמות הפרוסיות בשנת 1794, ניסתה ממשלת משטרת ברלין להעביר את שני חלקי בית הקברות ממקומם הקודם לפאתי העיר. הממשל הצבאי האחראי הואשם בכך שהזניח את בתי הקברות, ובמיוחד את חלקם של החיילים. כתוצאה מכך שיקם הממשל הצבאי את בתי הקברות על ידי החלפת גדר בית הקברות במדשאות ובאר. תוכניות הסגירה וההעתקה נעצרו אז, אם כי לא נדחו סופית. אמצעי הזהירות שננקטו והעובדה שחוק האדמות הפרוסיות החדש אסר קבורה בכנסיות, שידרגו את בית הקברות של חיל המצב מתחילת המאה ה -19, והוא התפתח לשדה קבורה אצילי. מרבית הקברים שנשמרו עד היום הם מהמחצית הראשונה של המאה ה -19.

בשנת 1854 הורה משרד המלחמה כי לא ייקברו עוד את המתים בבית החולים של בית החצר בבית הקברות הישן. בנוסף, שני בתי קברות צבאיים חדשים הוקמו בשנים שלאחר מכן בפרברי ברלין, בית הקברות הרגיל נסגר בשנת 1867 לקבורות ועשר שנים לאחר מכן הפך לפארק, ואילו בית הקברות לקצינים המשיך לקבל את המנוחים. בית הקברות הצבאי לשעבר היה קיים עד שנת 1900, אז מכר הגרניסונגמיינד את האזור, ממנו נקברו חלק מחדש של המנוחים בבית הקברות של הקצינים. בשנים שלאחר מכן האתר פותח במלואו. במהלך עבודות בנייה לסגירת סדקים בבניין שנגרמו כתוצאה מנזקי מלחמה, שרידי המנוחים חולצו על ידי ארכיאולוגים משנת 2004 ואילך. עצמותיהם של כ -300 הרוגים נקברו בסוף 2008 בקבר חיל המצב בבית הקברות הדרום-מערבי סטהנסדורף.

בעוד שעד תחילת המאה ה -20 כל בתי הקברות במרכז ברלין נסגרו להלוויות והועברו חלקית למחוזות מרוחקים, בית הקברות ברחוב KleineRosenthaler Street המשיך בגלל הוראותיו של המושל הצבאי. עד שנת 1945 בוצעו כאן קבורות. במהלך מלחמת העולם השנייה שימש בית הקברות לקצינים גם לקבורות מתי מלחמה, בחלקן בקברי אחים. רק ביום 30 באפריל 1951 נסגר בית הקברות, למרות שעדיין ניתן היה לקבור בו בקברי משפחה קיימים. הקבורה האחרונה בבית הקברות של חיל המצב התקיימה בשנת 1961.

אף שלא נשמר קבר אחד מתקופת היסוד של בית הקברות של חיל המצב, עדיין יש בבית הקברות כמה עשרות קברים מהמאות ה -19 ותחילת המאה העשרים, שהם בין המונומנטים האדריכליים החשובים בתקופתם.

בולט ומאפיין במיוחד את בית הקברות של חיל המצב הוא ריבוי צלבי ברזל יצוק, המתוארכים בעיקר מהמחצית הראשונה של המאה ה -19 ומעידים על הסטנדרטים הטכניים והאמנותיים הגבוהים של יציקת הברזל לשעבר בברלין. קלות העבודה עם הברזל היצוק על בסיס אבן ברזל אפשרה פרטים נאים וכיתוב ברור, שעדיין קריאים עד היום. כ- 20 צלבים בבית הקברות של חיל המצב עשויים ברזל יצוק, אך גם כמה מבני קבר אחרים, כמו הסטלה בקבר לודוויג פון ברוכיטש עם דמות ויקטוריה או המשכן הניאו-גותי של קברו של הקצין דניאל. פרידריך גוטוב טייכר.

בנוסף, בית הקברות מכיל כמה דוגמאות בולטות לאדריכלות קבורה מהתקופות הרומנטיות, הניאו-גותית וארט-נובו. אמנים ידועים הטביעו את חותמם גם בחצר הכנסייה. ראוי לציון במיוחד קארל פרידריך שינקל, שעיצב את הקבר לסגן אלוף קרל פרידריך פון הולצנדורף, סטלה גרניט אדום עם ראש עם גמלון עם תבליט ארד. את עיצוב הקבר טייכר, שכבר הוזכר על ידי לודוויג וילהלם ויכמן, מיוחסים לשינקל. בין הקברים המפורסמים ביותר כאן נמצא קבר לוצוב, שעדיין מוקף ברשת קבר.. קבר טיפלסקלך, שתוכנן על ידי אוגוסט סולר, הוא הקבר היחיד שעובד מאבץ בבית הקברות של חיל המצב. דוגמא לארט-נובו היא דמות האבל בגודל טבעי על קבר מלקומס.

קברים של אישים ידועים

בין שלל אנשי הצבא הבכירים שנקברו במאה ה -19 בבית העלמין הישן גרריסון יש הרבה שמות ידועים מההיסטוריה הצבאית הגרמנית. כמו כן קבורים כאן כמה אישים בולטים מתרבות ומדע. בין האנשים המפורסמים ביותר שמצאו את מקום מנוחתם האחרון בבית הקברות של חיל המצב, הם הבאים:

Franz Heinrich von Barfuss (1740-1796) Major (oldest preserved grave)

Heinrich Friedrich Philipp von Bockelberg (1802-1857), Prussian diplomat

Albert von Boguslawski (1834-1905), general

Carl Andreas von Boguslawski (1758-1817), General

Ludwig von Borstell (1773-1844), General (grave not preserved)

Ludwig Matthias Nathanael Gottlieb von Brauchitsch (1757-1827), Governor of Berlin

Wilhelm von Braun (1883-1941), resistance fighter (grave not received)

Johann Georg Emil von Brause (1774-1836), Major General (grave not preserved)

Peter of Colomb (1775-1854), general

Emil Frommel (1828-1896), theologian and writer

Levin von Geusau (1734-1808), Lieutenant-General and Chief of the General Staff of the Prussian Army

Carl Friedrich Ludwig von Gontard (1764-1839), Lieutenant Colonel (grave not preserved)

Karl Friedrich von Holtzendorff (1764-1828), general

Karl Friedrich of the Knesebeck (1768-1848), field marshal

Eduard von Kehler (1843-1910), Lieutenant General

Wilhelm von Krauseneck (1774-1850), Field Marshal (grave not received)

Otto August Rühle von Lilienstern (1780-1847), Lieutenant-General (grave not preserved)

Karl Georg von Loebell (1777-1841), Lieutenant General

Ludwig Adolf Wilhelm von Lutzow (1782-1834), General

Friedrich de la Motte Fouqué (1777-1843), major, poet

August Wilhelm von Neumann-Cosel (1786-1865), General and Chief of the Military Cabinet

Karl Ludwig von Oppeln-Bronikowski (1766-1842), general

Ferdinand von Stülpnagel (1842-1912), general

Daniel Friedrich GottlobTeichert (1796-1853), Lieutenant Colonel, Member of the Frankfurt National Assembly 1848/1849

Ernst Ludwig von Tippelskirch (1774-1840), Lieutenant General

Julius von Voss (1768-1832), writer

Ernestine von Wildenbruch (1805-1858), Salonnière, mother of the writer Ernst von Wildenbruch (grave not preserved)

Heinrich Emin von Wildenbruch (1842-1893), Colonel in the General Staff and Diplomat

Ludwig von Wildenbruch (1846-1930), Lieutenant General

Emilie von Willisen (1804-1849), wife of General Karl Wilhelm von Willisen

Gustav Adolf von Ziegler (1808-1882), Major General and Masonic Order Master