אי המוזיאונים
אי המוזיאונים Museumsinsel
על נהר השפרה בין השטח בו עמדה ברלין העתיקה, ממנה נותרה כנסיית מרייה הקדושה, לשדרות אונטר דה לידן עומד אי טבעי ה- שפראינזל .Spreeinsel
את האי אפשר לחלק לשלושה חלקים:
חלקו הדרומי שהיה בעבר אי של דייגים, נקרא פישראינזל Fischerinsel .
מרכז האי בו עמד עד 1950 ארמון העיר, שנבנה ב- 1442. הארמון עמד מול השטח שמול קתדרלת ברלין, בפארק לוסטגארטן. הוא נפגע קשות במהלך מלחמת העולם השנייה ונהרס כליל ב- 1950 על ידי שלטונות מזרח גרמניה שהפכו את המקום למגרש לקיום הפגנות המוניות.
חלקו הצפוני של האי היה איזור של ביצות שיובשו והיום מרוכזים בו מספר מוזיאונים, ביניהם קתדרלת ברלין וחמישה מוזיאונים חשובים ומפורסמים, המציבים את ברלין באחד המקומות הראשונים בעולם התרבות. בתחילת מלחמת העולם השנייה הועברו כל המונומנטים מהמוזיאונים והוחבאו במקומות מוגנים על מנת להגן עליהם מפני ההפצצות של בנות הברית, שהכן הגיעו וגרמו להרס כמעט מוחלט של המוזיאונים על האי. לאחר המלחמה האי היה בצד המזרחי של ברלין ונשאר מוזנח במשך שישים שנים, עד לאיחודה של העיר. האי הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
את סיורכם באי המוזיאונים תתחילו בתחנה הניצבת על הגשר, בה עוצרים הקווים 100 ו- 200. מול קתדרלת ברלין Dom Berliner ,היא הכנסייה הגדולה ביותר בברלין, בנויה בסגנון הרנסנס בארוק ומשמשת לטכסים דתיים וקונצרטים של מוזיקה דתית של נגינת עוגב. היא משמש כמרכז רוחני של הכנסייה הפרוטסטנטית האוונגליסטית של גרמניה. הקתדרלה נבנתה ב- 1905 בסגנון הניאובארוק. היא למעשה לא שימשה מעולם כקתדרלה, מכיוון שלא הייתה מעולם מקום מושבו של בישוף, היא משמשת ככנסייה קהילתית. הכנסייה הראשונה הוקמה ב- 1451 ,על ידי פרידריק השני שהעתיק את מקום מגוריו לאי שליד הישוב קלן Cölln ,שעליו ניצבת היום כנסיית מרייה הקדושה המבנה היחיד שנותר מברלין העתיקה. הכנסייה השנייה נבנתה על חורבותיה של הראשונה ב- 1535 ,על ידי יואכים השני. השלישית נבנתה ב- 1747 והרביעית נבנתה על ידי וילהלם השני ב- 1894 .היא עמדה על תילה עד למלחמת העולם השנייה ונהרסה במהלכה. הוא נבנתה חדש ושוחזרה רק ב- 1975 לאחר איחודה של העיר, העבודה נמשכה עד ל- 1984 .היא נפתחה לציבור ב- 1993. בראש הקתדרלה כיפה גדולה ושקופה מעליה ניצב צלב זהב, מסביבה ארבעה מגדלים בסגנון הבארוק, בצבע טורקיז וזהב. 267 מדרגות מובילות אל הכיפה, ממנה נשקף נוף נפלא של ברלין העתיקה.
פנים הקתדרלה מרשים מאוד, חלל המבנה גדול וקירותיו מצופים בעיטורי זהב ושיש. חלונות גדולים של ויטראזים מאירים בקרני השמש את החלל בשלל צבעים. בקתדרלה עוגב גדול ומרשים, המקנה חוויה מוזיקלית מענגת. במקום נערכים קונצרטים של מוזיקת כנסיות להם ביקוש גדול ומצריך רכישת כרטיסים מראש. בתוך הכנסייה, פזורים מסביב פסלים מרהיבים וכ- מאה קברים בהם טמונים, אישים חשובים שנקברו במהלך 400 שנים, עד למלחמת העולם השנייה. חלקם קברים פשוטים ואחרים מקושטים ומרשימים. מי שלא נקבר בקתדרלה הוא הקיסר וילהלם השני, שנקבר בסוף מלחמת העולם הראשונה ב- 1918, במוזולאום בהולנד מקום גלותו.
הקתדרלה פתוחה למבקרים, בימים שני עד שבת:
בין הראשון לאפריל עד סוף נובמבר בין השעות 00:09 ל- 00:19
בימי ראשון נפתחת הקתדרלה למבקרים אחר הצהריים, לאחר התפילות.
מחיר כניסה למבקרים 7 אירו ו- 5 אירו לסטודנט.
ביציאה מהקתדרלה פנו ימינה ומיד מולכם מעבר לרחוב תראו את המוזיאון הישן Museum Altes .המוזיאון הראשון שנבנה על האי בסגנון הניאו קלאסי והוא אחת מיצירות האדריכלות החשובות בעולם. בשתי קומותיו מוצגים פריטים מתקופות קדומות של יוון ומצריים העתיקות ומהתקופה הרומית.
המוזיאון תוכנן ונבנה בין השנים 1823 ל- 1830 ,על ידי האדריכל קארל פרידריך שינקל, עבור משפחת המלוכה הפרוסית, על מנת לשמש כמקום איחסון והצגה של אוסף האמנות המשפחתי. והכן בהתחלה הוא נקרא המוזיאון המלכותי Königliches Museum.
בתחילת המאה ה- 19 החלה באצולה בגרמניה ובראשם המלך פרידריך וילהלם הרביעי, מגמה חדשה שדגלה במתן גישה לציבור הרחב לאמנות ולתרבות שהיתה מנת חלקם של העשירים בלבד. ועם מגמה זו הוא הטיל על האדריכל קארל פרידריך שינקל, לבנות מוזיאון שיכיל את יצירות האומנות של משפחתו ואחרים ויהיה נגיש לכולם. המבנה נבנה בהשראת מקדש הפרתנון באתונה, תוך שימוש בעמודים דוריים שהיו מקובלים במאה ה- 5 לפני הספירה ביוון. כיפתו של הבניין נבנתה בהשראת הכיפה המכסה את הפנתאון הרומי. במהלך מלחמת העולם השנייה נפגע הבניין, שהיה ריק כמעט לגמרי בעקבות פעולות שימור של חפצי האמנות שהיו בו לפני המלחמה.
המוזיאון פתוח כל יום מ 10 עד 18 מלבד יום שני.
בצאתכם מהמוזיאון פנו שמאלה. בצד שמאל שלכם תראו את ה
, בו מוצגים: אוסף של אמנות פרה היסטורית, פרטי אומנות מצרית עתיקה ועתיקות מתקופות שונות. בקומת הכניסה חצר יוונית, חצר מצרית, האולם הלאומי בו מוצגים מהתקופה הפרוסית, אולם הקשתות בו מוצג פסל נפרטיטי, תצוגה מהמיתולוגיה המצרית, קברים מצריים ועוד..
בקומה הראשונה יש אגף רומי, אגף יווני, מוצגים מימי הביניים, מוצגים מהתקופה הפרוסית ועוד.. בקומה זו יש מעבר המחבר בין המוזיאון הישן לחדש.
גולת הכותרת של המוזיאון הוא פסלה של נפרטיטי מלכת מצריים שחיה בין השנים 1330 ל- 1370 לפני הספירה. היא הייתה אשתו של פרעה אחנתון הוא אמנחותף הרביעי, אחד ממלכיה החשובים של מצרים הקדומה, שביצע את הרפורמה הדתית החשובה שהנהיג.
הפסל של ראשה של נפרטיטי התגלה על ידי האגיפטולוג היהודי הגרמני לודוויג בורכהרד Ludwig
Borchardt במסגרת משלחת גרמנית והעביר, יש אומרים במרמה את הפסל לברלין.
בסקירת T.C .שערכו מדענים לפסל נמצא שמתחת למעטה הפסל יש פסל אחר שכוסה בשכבות של טיח. על פי המדענים הפסל המקורי הוא פסלה של נפרטיטי כשבמקור הוא מכיל קמטים ופגמים שלא מחמיאים למלכה. על מנת לשפר את מראה המלכה משהו "איפר" אותה באמצעות שכבות של טיח וצבע.
המוזיאון פתוח בימים ראשון עד לרביעי בין השעות 10-18
בימים חמישי עד שבת בין השעות 10-20
עלות כרטיס כניסה 10 אירו, כרטיס בהנחה 5 אירו. לילדים עד גיל 18 הכניסה חינם.
ביציאה מהמוזיאון פנו שמאלה ולכו כ- 50 מטר עד אל הגלריה הלאומית הישנה Alte
Nationalgalerie ,המוקדשת לאמנות מהמאה ה- 19 ,בסגנונות הרומנטיזם, הניאו קלסיקה
והאימפרסיוניזם ומכילה את אחד מהאוספים הטובים ביותר באירופה, של מיטב האומנים ביניהם מאנה, מונה, רנואר ורודן.
הגלריה הלאומית של פרוסיה נבנתה בעקבות תרומה של 262 תמונות של יוהאן היינריך ואגנר, בנקאי גרמני. היא נבנתה על פי תוכנית של מלך פרוסיה פרידריך וילהלם הרביעי, במבנה המזכיר מקדש רומי נחנכה ב- 1861 .ב- 1865 הכין האדריכל פרידריך אוגוסט שטילר, תכניות חדשות למבנה שנבנה מחדש בין השנים 1869 ל- 1876. במהלך מלחמת העולם השנייה ניזוק המבנה קשות. למרות זאת נפתחה הגלריה לציבור ב- 1949 ובחלקים שלא ניזוקו הוצגו בו הציורים ששרדו את התקופה. במקביל בוצעו עבודות שיפוץ של המבנה שנמשכו עד 1969 .רק ב- 1998 התחילו בעבודות שיפוץ חדשות שנמשכו עד ל- 2001 וכללו הוספת אולמות בקומה העליונה. בכניסה ובקומה הראשונה תמצאו ציורים ופסלים מתקופת הקלסיזם הפרוסי. (קלאסיציזם הוא ביטוי להעדפת ההישגים התרבותיים הכולל צורות הביטוי האמנותיות של העת העתיקה, של יוון העתיקה ורומא העתיקה. נטייה זו אפשר למצוא באמנות הנאו קלאסית מהמאה ה-19.(
קומה השנייה תוכלו לראות ציורים של מונה, רנואר ומאנה, בסגנון האימפרסיוניזם. (זרם אמנותי שהתחיל מאנה בפאריס וגם רנואר ומונה נהגו לצייר בסגנון זה, הם נהגו לתאר את הטבע על פי צבעיו, תוך דגש על חילופי האור. הציורים עשירים באור, צל והשתקפויות). בקומה השלישית תמצאו עבודות של גתה, מהתקופה הרומנטית. אחד האולמות מוקדש כולו לעבודותיו של קספר דוד פרידריך.
מהגלריה פנו שמאלה, חצו את הגשר כשגבכם למגדל הטלויזיה הנראה באופק, פנו ימינה, לכו עד לגשר הבא ופנו ימינה אל מוזיאון פרגמון .Pergamonmuseum בו מוצגים ממצאים ארכיאולוגיים מרשימים ביותר מתקופת יוון, רומי והמזרח התיכון הקדום. הוא נחשב למוזיאון הבולט ביותר על האי, התור בכניסה למוזיאון ארוך ומומלץ לרכוש כרטיסים מראש.
האטרקציה המרשימה והמרכזית במוזיאון היא מזבח פרגמון Altar Pergamon, מזבח שייש מהמאה השנייה לפנה"ס, שהועבר מהעיר היוונית פרגמון שבצפון מערב אנטליה בטורקיה. הוא נבנה כהנצחת הניצחונות הצבאיים של אומנס השני מלך פרגמון. המזבח שרוחבו מעל 35 מטר ועומקו כ- 33 מטר, מעוטר בתיאורי קרב הענקים בין האלים האולימפיים לענקים שנקראו גיגאנטס, שהיו לפי המתולוגיה היוונית והרומית לוחמים ענקיים שאיימו על יוון ורומא. קרב הג'יגנטאצ'י Gigantomachy. אטרקציה נוספת היא שער השוק של העיר מילטוס Miletus of Gate Market שלחופי הים האיגאי, מתקופתו של הקיסר הרומי אדריאנוס, מה- 120 לספירה, היה חלק מחומות העיר. השער הבנוי משיש בגובה של 16 מטר, 30 מטר רוחבו ו- 5 מטר עומק, בעל שתי קומות, עליו תבליטי פרחים ושוורים. נתמך באמצעות עמודים בשתי קומותיו ובו שלושה פתחים. ליד השער יש רצפת פסיפס במרכזה אורפאוס פורט על לירה ומוקף בחיות. ממול על במה מוגבהת דגם של העיר ושער השוק. השער נתגלה במהלך חפירות שנערכו על יד משלחת גרמנית בראשות הארכיאולוג הגרמני תיאודור ויגנד, ב- 1903 .שברי השער הועברו לברלין ובעקבות ממצעים אלה הורה וילהלם השני לשחזר את השער במוזיאון פרגמון. בין השנים 1925 ל- 1929 נבנה השער המשוחזר, מ- 750 טון של שברי השער שהובאו למוזיאון פלוס חומרים שהשלימו את החסר.
השער שנפגע קשות במהלך מלחמת העולם השנייה שוחזר בין השנים 1952 ל- 1955 ,על פי התוכניות המקוריות. ב- 2003 התחיל שיפוץ של השער שנמשך עד ל- 2008.
שער עשתר Gate Ishtar נקרא על שם האלה עשתר, אלת הפריון, האהבה והמין. היה אחד משמונת שערי הכניסה לעיר בבל. השער נבנה בימי נבוכדנצר השני בשנת 575 לפני הספירה. השער הועבר לברלין בתחילת המאה ה- 20 לאחר שנתגלה במהלך חפירות אאכיאולוגיות על ידי ארכיאולוג גרמני. השער נחשב לאחד משבעת פלאי תבל.
חזיתו של ארמון משאתא Fassade-Mschatta שנבנה בין השנים 743 ל- 744 והועבר לברלין ב- 1903 ,לאחר שניתן כמתנה לקיסר וילהם השני שהציב אותו במוזיאון בודה. ב- 1932 הוא העובר למוזיאון פרגמן. הממצא נמצא במהלך חפירות שנעשו כ- 30 ק"מ מדרום לבירה הירדנית עמאן. הוא היה חלק מארמון משאטה, ששימש כמעונן חורף ואולמות לאיחסון בתקופה האומיית של הח'ליף אל-וליד השני. הוא נותר שלם ברעידת אדמה. מבניו העיקריים של הארמון היו בנויים מלבנים שרופות המונחות על שכבת יסוד של אבן מסותתת. החזית היתה מגולפת באבן.
מהמוזיאון פנו ימינה, חצו את הגשר כשגבכם למגדל הטלויזיה הנראה באופק, פנו ימינה, לכו עד לגשר הבא ופנו ימינה. בצד ימין תראו את מוזיאון בודה
.Bode Musuem
המוזיאון שנבנה ב- 1904 כמוזיאון הקייזר פרידריך, נבנה בצורה מיוחדת במותאמת לצורתו של אי המוזיאונים. במוזיאון מוצגים אוספי פסלים מימי הביניים והרנסנס, אמנות ביזנטית הכוללת מטבעות ומדליות. בשל חשיבותו הארכיטקטונית והיסטורית של המוזיאון, הוא הוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו. במוזיאון מוצגים אוסף של פסלים דתיים של הנצרות האורתודוקסית, עם דגש על מצרים הקופטית. במוזיאון מוצגים פסלים בסגנון הגותי האיטלקי, מימי הביניים, הרנסנס הקדום, מתקופות גותיות גרמניות, הברוק הפרוסי ועוד..
