אלכסנדרפלאץ

אלכסנדרפלאץ (Alexanderplatz) היא כיכר שוקקת חיים ומרכזית בעיר ברלין הנימצאת בחלקה המזרחי של ברלין. במתחם אלכסנדרפלאץ תמצאו את מגדל הטלוויזיה המפורסם, השעון העולמי, מזרקות מים, כנסייה, גן ציבורי קטן, מרכזי קניות, מסעדות, בתי קפה, דוכני רוכלים, מזכרות, אוכל רחוב וצומת חשובה של התחבורה הציבורית של ברלין.
אלכסנדרפלאץ היא רחבת ידיים ומוקפת כולה בחנויות מרשתות שונות, בתי כלבו גדולים, מסעדות, בתי קפה, וספסלים נוחים שבהם אפשר לשבת כאשר מכתתים רגליים כל היום ממקום אחד לאחר. שתגיעו לאלכסנדרפלאץ שימו לב לא לפספס את השעון העולמי, מזרקת נפטון ובניין הטלוויזיה.
בכיכר אלכסנדרפלאץ מתקיימים לא פעם ירידים שהופכים אותה לשוקקת חיים וצבעונית עוד יותר ממה שהיא בדרך כלל. לא רק חנויות של רשתות גדולות תוכלו למצוא בה אלא גם לא מעט חנויות ודוכני מזכרות קטנים בהם נמכרים חפצי אמנות, חלקם בסגנון המהווה זכר לכך שעד לפני כ- 25 שנים היתה אלכסנדרפלאץ חלק מברלין המזרחית ותחת שלטון קומוניסטי. מקבץ ענק של חנויות ישנו בקניון אלקסה, קניון אותו ניתן למצוא בקלות באמצעות מבנהו המיוחד וצבעו הורוד.
באלכסנדרפלאץ ישנם שני מונומנטים שקשה מאוד להתעלם מהם. העיקרי הוא כמובן מגדל הטלויזיה החוצה את קו הרקיע ומיתמר אל על עד לגובה של 368 מ'. מגדל הטלויזיה נבנה עוד כאשר היתה ברלין מפולגת. השלטון הקומוניסטי רצה להצהיר על כוחו ושליטתו ולכן נבנה המגדל. צורתו המעניינת מושכת מיד את העין. מגדל הטלוויזיה של ברלין הוא צינור בטון דק אשר עליו מונח כדור פלדה ענקי שגובהו הוא כגובה 7 קומות ומעליו ישנה אנטנה דקה וארוכה שמשלימה את מראהו הדקיק. במגדל הטלויזיה ישנן מרפסת תצפית ומסעדה שהן מסתובבות ומהן ניתן לראות את כל הנוף עד למרחק של 40 ק"מ ביום בהיר וזאת מבלי לזוז כלל... ממגדל הטלוויזיה ניתן לראות מבנים שונים כמו הרייכסטאג, פארקים ירוקים ועוד. השעון המיוחד שבכיכר הוא שעון זמן העולם. השעון העולמי (World Time Clock Berlin) שעון זה מציג את השעה בכל חלקי העולם. הוא מתנשא לגובה של 12 מ' וכולל גם דגם מסתובב של מערכת השמש. השעון צבעוני ובעל מבנה מעניין וכשרואים אותו בסמוך למגדל הטלויזיה נדמה לרגע כי מהלכים על סט של סרט בדיוני.
כשמגדל הטלוויזיה הענק מציץ מעל כל ברלין, קל למצוא את אלכסנדרפלאץ - מוצר שאי אפשר לטעות בו כשייך למזרח גרמניה הישנה. וכיושב על תחנת U-Bahn, S-Bahn ותחנת חשמלית מרכזית, קל גם להגיע אליו. זהו חלק אחד של העיר בו אין טעם לנסות לאתר שרידים מלפני המלחמה, מכיוון שאין כמעט זכר למה שעמד כאן לפני 1945. רחובות שלמים נעלמו - השטח הפתוח סביב בסיס מגדל הטלוויזיה, למשל. היה רשת צפופה של רחובות בתוך העיר - והיום רק מעט ניצולים כמו Marienkirche ו- Rotes Rathaus נותרו בין המבנים המודרניים.
Nikolaiviertel הסמוכה היא רובע להולכי רגל המשחזר חלק מהלב ההרוס של ברלין, עוד מימי הביניים, והוא גם ביתו של Zille Museum, המתווה את חייו ופועלו של הקריקטוריסט והסטיריקן היינריך זיל.
אלכסנדרפלאץ של ימינו, אף שהוא מרכז עסקים ותעבורה חשוב, הוא רחבת הולכי רגל ענקית, מוקפת בניינים רבי קומות, אך היא בעיקר תוצר של חזון ה- DDR של שנות השישים כיצד צריך להראות מרכז מטרופולין מודרני וסוציאליסטי. בשלהי המאה השמונה עשרה יצאו מכאן דרכים לכל חלקי גרמניה ושוק בקר וצמר עמד במקום. הכיכר קיבלה את שמה הנוכחי לאחר שהצאר הרוסי אלכסנדר הראשון ביקר בברלין בשנת 1805. כיום, בנוסף לקו S-Bahn שעובר מעל, חוצים שלושה קווי רכבת תחתית מתחת לכיכר, נתיבי אוטובוס וקווי רכבת חשמלית שונים מצטלבים שם, מה שהופך אותו לאחד המקומות העמוסים ביותר במרכז ברלין.
מהדלתות הראשיות בקצה הדרומי של תחנת הרכבת – (שנראית ממש כמו לפני המלחמה למרות היותה בנייה מחדש של שנות השישים) המסלול אל "אלכס" מוביל דרך מרווח בין שני ניצולים מלפני המלחמה: אלכסנדרהאוס והברולינהאוס, שני בניינים שתוכננו בראשית שנות השלושים על ידי האדריכל והמעצב פיטר בארנס, שרעיונותיו השפיעו על מייסדי תנועת הבאוהאוס. עם מגדלי הזכוכית שלהם המוארים יפה בלילה, אלה הם בנייני אלכסנדרפלאץ היחידים שלא נהרסו במלחמה. נקודת הדרך המסקרנת ביותר מעידן הקומוניסטי בכיכר היא Weltzeituhr ("שעון עולמי") מול אלכסנדרהאוס. נקודת המפגש הידועה ביותר במרכז ברלין, היא מספרת את השעה בערים שונות ברחבי העולם - תוצר של אותו בית ספר אדריכלי שאחראי על מגדל הטלוויזיה.
בשנת 2015 הוסיפה מועצת העיר את המבנים מהתקופה הקומוניסטית מסביב לכיכר לרשימת המוניומנטים ההיסטוריים, תוך שהיא מבטלת תוכנית להחליפם בגורדי שחקים חדשים וקונסטרוקציות מודרניות יותר. עם זאת, כמה מגדלים חדשים עדיין מתוכננים לאזור, כולל מתחם מגורים ומסחר שתוכנן על ידי פרנק גרי.
רובע ניקולאי (כולו משוחזר) שוכן במקום שבו נוסדה העיר ברלין. המטייל משוטט בסמטאות הצרות, ויכול לחוש את אווירת ימי הביניים. הרובע מותאם לצרכי התייר, ויש בו חנויות, בתי אוכל וצימרים.
רובע ניקולאי (על שם ניקולס הקדוש) משתרע מדרום לפורום מרכס-אנגלס ובית העירייה האדום עד הנהר שְפְּרֶה.
אנדרטת "חותם ברלין", המוצבת ברובע, מעידה כי כאן הפכה ברלין מכפר לעיר. בכנסייה ניתן לראות את הקיר העתיק ביותר שנותר על עומדו בברלין. בכנסיה זו עברה נסיכות ברנדנבורג מהאמונה הקתולית לפרוטסטנטית ב-1539. כאן גם התכנסה ב-1809 אסיפת הנבחרים הראשונה של ברלין.
לאחר שהרובע נהרס במלחמת העולם ה-2, פונו עיי החורבות מרובו הגדול. רובע המגורים הנוכחי, ששטחו 120 דונם, שוחזר בשנים 1981 – 1987. המבנים הם חדשים אך תואמים את מראה הרובע בימי הביניים. הכנסייה וכמה מבנים עתיקים, כמו ארמון אפרים ובית העירייה הישן, שוחזרו בדייקנות. גם חזיתות המבנים המודרניים עוצבו בסגנון של ימי הביניים.
בסך הכל נבנו 780 דירות, 33 חנויות ו-22 בתי הארחה עם 1800 מקומות לינה, בבתים בני 5-3 קומות. ברובע שוקמו גם כמה בתים ששרדו מהמאה ה-18, כגון בית קְנוֹבְּלָאוּך.
את הסיור מתחילים בכנסיית ניקולאי (ניקולס הקדוש) שבמרכז הרובע, עוברים ליד פסל חותם העיר ומזרקת הייסוד, המסמלים את ימיה הראשונים של העיר, מבקרים בכמה מהמבנים העתיקים, כגון בית קנובלאוך וארמון אפרים, שבהם יש כיום מוזיאונים קטנים, "קופצים" גם למוזיאון הקנאביס, מציצים אל פונדק "ליד עץ האגוז" ואל בית הנסיך הבוחר, ומסיימים ליד פסל גיאורג הקדוש, הצופה אל הנהר שפרה.